העצה הכי טובה שקיבלתי בחיים

שנים הלכתי עם הידיעה הפנימית
שאני יכולה להצליח מאוד במה שאני עוסקת היום.
היה לי ברור שאני יודעת את המקצוע שלי מעולה,
אוהבת את זה ויכולה לחולל שינוי משמעותי בתחום.
ובכל זאת, עד לפני כמה שנים,
משהו היה תקוע.

והפער הזה, בין היכולות שלי לתוצאות בשטח – תסכל אותי.
עד שהגעתי ללימודי ימימה.
אני לא מתכוונת למכור לכם כאן את לימודי ימימה, זו לא הבמה.
אני כן רוצה לספר לכם על השינוי שהתחולל בחיים שלי
בעקבות המפגש עם החומרים שלה,
ובעיקר עם משפט אחד שלה שהולך איתי.
"תעשו כפי יכולתכם ותרבו לשגות"

כמה מופלאה היא ברכת הדרך הזו, וכמה חופש היא מעניקה:
חופש מהספק, חופש מהדרישה לשלמות, חופש מהמאמץ
וחופש מההתעסקות בתוצאה.
הרצון להימנע מטעויות הוא צורך אנושי חזק ביותר.
הספרים הכי נמכרים הם ספרי העצות שמבטיחים ללמד אותנו
איך להימנע מטעויות,
איך לעשות את הדבר הנכון:
בחיים, בזוגיות, עם הילדים ובעסקים.
כל כך מפתה לבלוע בשקיקה את העצות הללו,
לשנן את רשימת הדברים הנכונים,
ללמוד את המהלכים השיווקיים המושלמים
שיבטיחו את התוצאות הרצויות.
מפתה אבל מסרס.
כי זה מקדש את המושלמות במקום את הפעולה.
"תרבו לשגות" זו הבנה עמוקה של היחסיות,
שהיא האמת של החיים.
כל מעשה נכון, הוא נכון לרגע זה בלבד,
משום שאין נכון אולטימטיבי.
מה שנכון היום עם הנתונים שגלויים בפנינו,
יהיה כנראה השגיאה של מחר, כשנתונים חדשים יצוצו.
האם זה אומר שהיום טעינו?
האם זה אומר שהיום לא היינו צריכים לפעול?
"תרבו לשגות" הוא הזמנה לחיים של עשייה.
כי עדיפה עשייה חלקית אחת על הקרקע,
מעשרים תכנונים מושלמים בתיאוריה.
אני יכולה למנות לפחות עשר שגיאות שיווקיות שעשיתי החודש.
אני מניחה שהמביטים מהצד, יוכלו למנות עוד כמה.
אל תחשבו מראש על התוצאה, היא לא תיתן לכם לזוז.
תגידו לעצמכם:
היום אני אעשה את כל הטעויות האפשריות.
ממש כך במילים גורפות אלו.
ותראו כמה תנועה, המחשבה הזו יוצרת.
תעלו את הפוסט הארוך מדי.
תפתחו את האתר למרות שהוא זקוק לשיפורים.
תכתבו את דף המכירה למרות שהכותרת לא משהו,
צאו עם המוצר החדש למרות שהלוגו עדיין לא מוכן…
העיקר תעשו.
סביר להניח שמחר, בעוד שבוע, בעוד שנה – תעשו את הדברים אחרת.
אבל היום, זה המעשה הנכון ביותר שיכולתם לעשות.
ובגלל זה, זה המעשה המושלם