אני רגילה לצום ביום כיפור.
רוב שנותיי צמתי ביום הכיפורים.
מרבית השנים, הצום נבע מהרגל ותוחזק ע"י פחד
(פנימי בעיקר, אף אחד כמובן לא איים עליי).
ובשנים האחרונות אני כבר צמה מתוך בחירה.

ולמרות הבחירה, הצום מעולם לא היה דבר פשוט עבורי.
אני סופרת את השעות, כאבי ראש במהלך היום,
ובאופן כללי, מחכה כבר שייגמר היום הזה.

אבל השנה לראשונה – יום כיפור התנהל אחרת לגמרי.
הסימנים בהתחלה לא היו מעודדים.
התחלתי את הצום "לא מוכנה", הרגשתי שאני זקוקה לעוד כוס קפה, עוד זמן להתרגל…
ומצב הרוח ההתחלתי הזה לא בישר טובות,
אפילו הייתה לי תחושה שיכול להיות שאני אשבור את הצום השנה.

אבל אז, תובנה אחת שבצבצה בראשי,
שינתה את כל התמונה ויצרה את מהפך יום כיפור שלי.

פתאום הבנתי שהקושי הגדול שלי בכל שנה ביום כיפור- הוא הויתור על האוכל.
רגע שנייה, אני יודעת שזה ברור…תמשיכו איתי ותיכף תבינו.

מה שקשה הוא לא – אי האכילה
מה שקשה זו המחשבה שביום הזה אני מוותרת על אוכל.
עצם ההתייחסות שלי לצום כוויתור, גורמת לי לתחושה של הפסד, החמצה,
וכתוצאה מכך גורמת לי לחוות את היום הזה כקשה.

ואז חלפה במוחי מחשבה חדשה:
במקום לראות בצום -ויתור על אוכל,
אני יכולה לראות בו – הזדמנות להתעמק בעצמי, במקום להתעסק באוכל.
ההזדמנות הגדולה שניתנת לי היא להניח ליום אחד
את כל ההתעסקויות הפיסיות והנפשיות שהאוכל דורש ממני:
הטקסים, הבישול, המחשבות, ייסורי המצפון, עייפות, זמן עיכול ועוד ועוד,
כל אי ההתעסקות הזו מפנה לי קצת זמן להיות עם עצמי נטו.

הדבר המדהים הוא שברגע שהתייחסתי כך אל הצום,
זה שינה את כל חווית הצום שלי.
במקום תחושה החמצה – הרגשתי שאני מרוויחה משהו נפלא.
במקום קושי – הרגשתי שחרור ושמחה גדולה.

ובמוצאי יום כיפור, קלטתי איך התובנה הזו מתחברת לעולם השיווק:
אחד הדברים הכי משמעותיים בשיווק – זה מיקוד
אחד הדברים שמייצרים הכי הרבה פריצות דרך בעסק – זה מיקוד
ואחד הדברים שהכי קשה לבעלי עסקים לעשות…זה מיקוד.

מניסיון עם בעלי עסקים שלומדים אצלי בקורס "לכתוב כדי למכור"
השיעור שמעורר הכי הרבה ויכוחים וקשיים זה השיעור בו הם נדרשים לבחור מיקוד.
כמה קשיים עולים בשיעור הזה:
"אבל אני פונה גם לאלה וגם לאלה…"
"איך אני אבחר? אני טוב גם בזה וגם בזה…"

זה מעורר קושי משום שמיקוד מחייב בחירה, ובחירה מחייבת ויתור.
צריך לבחור בשוק מסוים – ולוותר על שוק אחר כדי להתמקד
צריך לדבר לקהל לקוחות מוגדר – ולוותר על הצורך לדבר לכולם.
בדף המכירה צריך למכור מוצר אחד – ולוותר על הצורך למכור כמה מוצרים/שירותים בו זמנית.

ובמוצאי כיפור הבנתי – שלבעלי עסקים קשה עם הנושא של המיקוד
משום שהם תופסים את זה כוויתור – ויתור על משהו שנורא רצו.
וראיית הבחירה והמיקוד כוויתור, יוצרת חוויה של תסכול, החמצה וקושי גדול.

אז היום אני רוצה להציע לכם לאמץ נקודת מבט חדשה על כל עניין המיקוד השיווקי שלכם:
מהיום תגידו לעצמכם:
מיקוד זה לא ויתור.
מיקוד זו הזדמנות שלכם להעמיק:
להעמיק בתחום מסוים
או להעמיק בשוק מסוים,
או עם מוצר מסוים.

אז סיכמנו,
השנה הולכים על הזדמנויות להעמיק ולא על ויתורים:)